תמורות רבות, רצופות ורבי השפעה חלו בעולם המסחרי/ עסקי בחמש מאות השנה האחרונות, בעיקר ביבשת אירופה וצפון אמריקה, החל מהגל הראשון של האימפריאליזם במאה ה-15, עבור דרך המהפכה הצרפתית ובפרט הצהרת זכויות האדם והאזרח וכלה בגל השני באמצע המאה ה-19 ושתי מלחמות העולם.
כל אחד מהם, בדרכו ומתוך כוונות ראויות ע"פ יוצריו, ליצירת עולם נכון יותר , יילד "מציאות אחרת"', שונה מקודמתה ורבת משמעות על מבנה הסחר, העבודה, מרכזי הכוח, קבוצות אוכלוסייה, המעמדות והיחיד במרחב… התרבות המערבית הייתה בסחרור.
מתחילת שנות ה 70 של המאה הקודמת ועל בסיס כל אלה, החל להתייצב סוג של "סדר עולמי חדש". מצד אחד החלוצים נותני הטון, יבשת אירופה וצפון אמריקה, ומולם, תנועה קבועה, יציבה ונשלטת של שאר העולם (אולי למעט יפן), לסגירת הפערים וכניסה למגרש המשחקים המבטיח. המובילים בהן ובעיקר בשל גודלן, משאביהן, וכוח העבודה הזול, אסיה (כשסין בראשם) וחלקים מיבשת אפריקה (בראשם הודו).
נדמה היה שהגיע העת "להירגע" ולעכל את השפעת חצי המאה ברמה ה "פנים יבשתית" בתהליך איטי ומבוקר של התגבשות שוק גלובלי, נגיש במידה מסוימת ומוטה טכנולוגיה. אלא שמשנותיה האחרונות של המאה הקודמת ובעיקר בתוך הנוכחית, החלה תקופת סחרור חדשה, גדולה, ועמוסה מקודמתה. התפתחות החשיפה התקשורתית והאינטרנט ובמקביל, הרחבת אפשרויות השינוע המוזלות, נתנו לתהליך דחף "סילוני", מטלטל. הכול הפך ידוע ובזמן אמיתי, הכול נהייה נגיש, אין סודות ואין מגבלות… כפר גלובלי אחד, שוק אחד... מגרש משחקים חדש, אותו הכלל… רק החזק שורד!
ואמנם, ענקים שילשו את כוחם, גדולים חברו יחד והשאר, נכנסו, בעל כורחם, אל מלחמת הישרדות עקובה מדם. ובהישרדות, כמו בהישרדות, מימד הזמן מאבד את משמעותו. הטווח מתקצר, העין תרה אחר הציד המזדמן, ניצול ההזדמנות מציל חיים (של המנצח, אבל גובה את אלה של המפסיד) והאמונה כמוה ככיליון. חוקים מקבלים פנים משלהם וערכי היסוד מתעמעמים עד בלי הכר… הכול כשר ואפילו נסלח!
והנה אנחנו כולנו כאן!!
מי זה "אנחנו"? ומה זה "כאן"?
בתוך כל דינמיקת האירועים הרצופה והעמוסה שימש, כמובן, היחיד ("אנחנו כולנו"), באשר הוא כמרכז התוכן. פעם, בצד המרוויח ופעם במפסיד, פעם באופן פעיל כלוקח חלק, לרוב כמתבונן מהצד. לעיתים כאיש צבא, לעיתים כעובד או מנהל, בעל בית, פוליטיקאי, נותן שירות, איש ציבור וכדומה… אבל תמיד כצרכן. כך או אחרת, כל אירוע (ובעיקר בשל הקצב ההתרחשות המסחרר ואי הוודאות), תבע שינויים דרמטיים בצרכיו, מניעיו, תפיסתו והתנהלותו של היחיד במרחב ובבסיסם: האמונה/ ההבנה שכיציר שמיים הוא בעל בעל-זכות שווה לאכול ממטעמי היקום המזדמנים לו למכביר, הן בממד הפיסי והן בממד הנפשי/ רוחני ובעיקר, שאין מלבדו להשיג זאת, הזמן קצר והנסיבות משתנות ועליו לנצל כל הזדמנות יהא המחיר אשר יהא.
והנה נפגשנו "אנחנו כולנו" והעולם המסחרי/ עסקי בנקודה משותפת, ויצרנו תרבות חדשה, קולוסלית, שבבסיסה מנגנוני הישרדות מודרניים. ובהישרדות, כמו בהישרדות ……… וערכי היסוד מתעמעמים עד בלי הכר… הכול כשר ואפילו נסלח!" " ("אנחנו כולנו כאן").
ובכן, איך זה בא לידי ביטוי כיום בארגון, במוצריו, תרבותו, בהתנהלותו ככלל ומנהליו ועובדיו בפרט. מה הסכנה? לאן ובאיזה קצב זה יימשך? ועד מתי?
איך יוצרים מצב אחר, רואים רחוק, מצליחים תמיד?…..