מאמר חמישי – איך ואיפה זה פוגש אותנו? – המנהלים והעובדים (שאלות ותשובות)

נכסים אנושיים (Human Assets), הון אנושי (Human capital), "כי האדם הוא הפלדה" או "מותר האדם מן המכונה".

צלילים של נוסטלגיה, אולי קצת רומנטיקה שלא לומר תמימות? הלו אלו מושגים של מחצית המאה הקודמת וכבר עשורים רבים לא "נולד" משהו חדש.

עוד רגע והצלחנו לשכוח…

ועדיין,

קל להתחבר לזה, נעים ואפילו
"מרגיש" מכבד…

היי, אחרי הכול כולנו שם,
כולנו הון אנושי…

 ובכל זאת,

משהו כבר לא "נשמע"
נכון..

הצלילים קצת צורמים, לא

מדויק כזה..

הלהקה חורקת.

אז זהו,

אנחנו מתגעגעים…

יודעים שזה היה נכון
יותר…

מתאים יותר…

מצליח יותר…

מהנה יותר…

ובעיקר , אנחנו רוצים עוד מזה.

 

שאלות ותשובות:

שאלה: מה בדיוק "הולך לאיבוד" ?

תשובה:

– תחושת השליחות והמטרה המשותפת התחלפה במרדף אחרי מימוש ה "עצמי", גם אם הדרך לכך אינה תורמת ולעיתים אף מזיקה לקבוצה.

– נאמנות ומימד הזמן מאבדים מערכן וניצול כל הזדמנות תופסת את מקומן. תפקיד או משרה נתפסים כ "בינתיים" וטובים כל עוד לא נמצאה נאותה יותר.

– תפיסת העוצמה שבקהילה, קבוצה וארגון התעמעמה וכמעט הכול מקדש את הרווח האישי של היחיד.

– ממון, כוח והשפעה הפכו למטרה במקום לאמצעי.

שאלה: איך, לעזאזל, זה קרה?

תשובה: ראה מאמר ראשון בסדרה. אולי משעמם, אך מעניין בהיבט של הבנת התיקון הנדרש.

שאלה: בעצם, מה רע בזה?

תשובה:

– חזרה לג'ונגל, כל אדם לעצמו ובכך אובדן היכולת הטמונה בקבוצה לקיומן של צמיחה, קידמה ושיפור מתמיד בתנאי המחיה של היחיד בה.

– איבוד משאבים טבעיים ומלאכותיים בניצולם הלא יעיל.

– בינוניות אישית וקבוצתית. ב "בינתיים" אפשר לחפף. "יהיה בסדר", אנחנו זמניים.

– אנדרלמוסיה ואובדן. הקלות ברמיסת זכותו וזהותו של האחר, היום הרומס, מחר הנרמס.

שאלה: איך זה בה לידי ביטוי בארגון?

תשובה:

– משרות "טווח קצר". אופק קצר.

– היעדר יוזמה, תרומה ונתינה אישית.

– ביצוע בינוני, היעדר שאיפה למצוינות.

– אכפתיות ירודה וכנגזרת ממנה אף רשלנות.

שאלה: מה זה עושה לארגון?

תשובה:

– תחלופה גבוהה = עלויות גבוהות.

– תסכול פנימי בשל חוסר האיזון, מעטים הסוסים המניעים את העגלה והקש שווה לכול.

– עמידה במקום. הווקטורים של המטרות האישיות אינו בכיוון הווקטור הארגוני.

– עלויות אי – איכות עצומות בשל פסולת, זמן בטלה, משאבים, עלויות אחזקה, תלונות לקוחות, פסולת ועוד…. באופן שמעמיד, לעיתים, בסכנה את קיומו.

– שביעות רצון לקויה של לקוחות הארגון באופן שמעמיד, תמיד, בסכנה את קיומו.

שאלה: טוב, יאללה, מה עושים? או נכון יותר איך על הארגון (הבעלים והמנכ"ל), חפצי החיים לפעול?

תשובה: בשלבים.

שלב א' – שלב הכוונות

– מחליטים להתכוון בהוויה לטווח ארוך… לתמיד. בלי היסוסים , בלי תקוות ו/או כוונות נסתרות לאקזיט מוצלח. החברות המצליחות בעולם לא עלו על המדף מעולם.

– נוטשים את הייעוד והמניע לטווח הקצר שעיקרו צבירת הון אישי כמטרה הבלעדית (כפי שניתן להבין מהספרות המודרנית בתחום). תחת זאת, מאמצים מניעי איכות טווח ארוך ולפיהם ייעוד המוצר/ השירות הוא לקידום הקהילה ככלל (עיר, מדינה, עולם וכו') ו/או לארגון המסוים בפרט. על בסיס זה קמו, קמות ויקומו החברות המצליחות בעולם.

– מסכימים, בראש פתוח ונפש חפצה, לחבק את העיקרון לפיו כל אנשי הארגון, על רמותיו, הינם משפחה אחת. רכוש הארגון רכושם, הצלחתו הצלחתם, כשלונו כישלונם ומתוך כך לאמץ בלב מלא את עקרון השקיפות, השיתוף ושותפות הגורל.

שלב ב'  – תשתית וכלים

הקמת התשתית והכלים כנגזרת
ישירה של שלב הכוונות במלואו והקובעת את ה DNA הארגוני ואופן התנהלותו פנימה והחוצה, במכלול המצבים האפשריים וכולל:

– הגדרת ה DNA, התקנון, הסמכויות והמארג האנושי בארגון.

– הגדרת השיטה ועקרונות הניהול לשם יצירת מסת כוח אחידה ותנועה בווקטור קבוע על בסיס מנועים פנימיים (זיהוי, לימוד, בקרה).

– הגדרת מקומם ואופן שילובם ושיתופם של גורמי הניהול והתפעול במארג הסיכונים והסיכויים בארגון לרבות מסלולי קידום ומודל השכר.

– ניסוח חזון ארגוני מתוך כוונה והתכוונות.

– בניית שגרות הניהול השוטפים והתקופתיים.

– בניית מודל "רואים רחוק, עושים קרוב" לרבות תכנון, מעקב וביצוע בדגש על  שלימות ומצוינות.

– הגדרת קוד המטה הניהולי ובפרט: שקיפות, ציניות ניהולית, אמינות ואמון, עידוד הלמידה והמחשבה העצמית. ניהול משברים, תגובה למצבי קיצון ו/או כשלים וקבלת ביקורת, התנהגות לכפיפים ו/ או לעמית ו/או למנהלו ובין יחידות בארגון. שקיפות, דיווח, אחריות, קבלת החלטות וסיכומים. עזרה הדדית, יוזמה והתנדבות. האפשרי והאי – אפשרי, נטילת סיכונים, "אומץ ניהולי" וגיבוי. שינוי מתמיד ו "בנוסף-על תפקיד". גיבוש על בסיס הצלחה, גיבוש והנחלת גאווה-ארגונית ועוד.

– הגדרת תפקידו של המנכ"ל ובדגש על הטמעה ושימור ה DNA הארגוני.

שלב ג' – עלייה לאוויר.

שלב זה כולל הצהרות, זיהוי והפעלת
סוכני שינוי, בניית תוכנית שדרוג ניהולי ורתימת הארגון מלמעלה למטה, תוכנית וכלים
למעקב ופיתוח.

שלב ד' – יישום (הפעלת התוכניות).

 

שאלה:   וקצת יותר מפורט, כלומר מהם התכנים בכל נושא, "המשרתים" גישה זו?

תשובה: בהמשך… אבל מכאן הדרך קלה. כל שנדרש הוא להציב סמן ימני בדמות השקיפות, השיתוף ושותפות הגורל ולפעול לאורו… לכל דבר ועניין.